אהבת התמונות העצמיות (סלפי) והקשר עם אישיות
כולנו אוהבים לקחת ולהציג תמונות עצמיות, המכונות גם סלפי. זהו מימד חברתי שמאפשר לנו לשתף את הרגעים האישיים שלנו עם העולם, להתעדכן וליצור קשר עם אחרים. למשל, אנשים רבים מיד עם סיום הכתיבה או לפני, מציגים סלפי לעצמם כדי לחלוק את מצב הרוח, ההופעה או ההישגים שלהם. לדוגמה, ישנם אנשים שמקפידים לעלות תמונות של השיער במיטבו, הלבוש המעוצב או הסידור הייחודי של הפנים שלהם באפליקציות הניווט החברתיות.
הבדל בין חיבה סתמית לסקרנות מופרזת
אבל קיימת נקודה שמבדילה בין חיבה פשוטה לסלפי לבין התנהגות שמעוררת דאגה אמיתית. אפשר להכיר את אותם אנשים שנהנים לצלם את עצמן באופן תדיר ולקדם את התמונות באותנטיות, אך יש גם כאלה שמוכנים להשקיע בכך זמן, תשומת לב, ואפילו להתעסק בעריכות תכופות כדי ליפות את התמונה. אלו שפועלים מתוך תשוקה לבניית הזהות המדומה שלהם באינטרנט, והם מבלים שעות בניסיון להשיג כמות מסוימת של לייקים, תווי אישיות שניתן לנתח באופן פסיכולוגי.
מחקר שמצביע על קשר בין סלפי לאישיות
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת אוהיו, בחן 800 גברים בגילאי 18 עד 40 בנוגע להרגלי העלאת תמונות עצמיות לאינטרנט וסגנונות העריכה שלהם. המשתתפים ענו על שאלונים לגבי תדירות הפינושים שלהם, הבחירות בעריכה וההתנהגויות החברתיות שלהם, ובנוסף מילאו שאלונים על התנהגות אנטי-חברתית ועל אובייקטיביות עצמית—המשמעות היא התייחסות מוגזמת לעצמי ולגופני, כשלעיתים מובילה להתנהגויות מסוכנות או מעוותות.
ממצאים מרכזיים מהמחקר
המחקר הראה כי גברים שמעלים תמונות באופן תדיר וצדים את זוויות הצילום בצורה מושקעת מראים סימנים גבוהים יותר של תכונות פסיכופתיות ונרקסיזם—תכונות הקשורות לאגו המוגזם ולחוסר אמפתיה לסביבתם. לעומת זאת, גברים שהשקיעו יותר בעריכה של התמונות, לדוגמה, על ידי הוספת פילטרים, חידוד או תיקוני צבע, הציגו סימנים נמוכים יותר של תכונות פסיכופתיות. הסבר לכך נעוץ בכך שפחדנות או אימפולסיביות שמאפיינות את הפסיכופתיה, מובילות לרצון מיידי להראות עצמה באור הטוב ביותר, מבלי להעביר שעות בעריכה ותכנון התמונות מראש.
משמעות תוצאות המחקר והשלכותיהן
המשמעות המודגשת היא שלאנשים שמושקעים יותר בלכידות אישיות של איך שהם מוצגים באינטרנט יש נטייה להראות תסמיני חוסר יציבות, חוסר אמפתיה ואולי אף התנהגות מסוכנת יותר בעתיד. עם זאת, אין בהכרח לכך שהם יפתחו הפרעות אישיות חמורות, אך ההקצנה וההתעסקות המוגזמת במה שהם מציגים עלולה להוביל להתנהגויות הרסניות, פגיעה באחרים, ותחושת ניכור הדדית. בנוסף, המחקר מצביע על כך שההתעסקות בלבנות תדמית מושלמת כוללת גם סיכון לדיכאון, הפרעות אכילה, ואובדן זהות אמיתית, במיוחד כשעומדים בפני לחץ חברתי שממשיך לדרוש תשומת לב ופידבקים חיוביים מהסביבה.
השלכות חברתיות ותרבותיות של הפפובלס להופעה
במובן הרחב יותר, ההבנה היא שהתרבות שלנו הולכת ומדגישה את החשיבות של מראה, תדמית והשתקפות עצמית באינטרנט. החיפוש אחר תמונה מושלמת יכול להוביל למצב שבו בני אדם מרגישים צורך להציג את עצמם באופן קבוע ומוגזם, מה שיכול לגרום לבעיות פסיכולוגיות, כמו דימוי עצמי נמוך, קיבעון באישור חברתי והידרדרות לתחושת ניכור עצמית. הדבר מדגים כיצד השימוש המוגבר ברשתות החברתיות משפיע על תפיסת העצמי והרגלי ההתנהגות שלנו.
מבט על מערכות היחסים וההיבטים האישיים
כמו כן, קיימות עדויות שמראות ששימוש מתמיד בסלפי יכול להעיד על תבניות אישיות מסוכנות יותר, במיוחד בזוגיות ובמערכות יחסים. למשל, מצבים בהם אדם מחפש באופן קבוע אישור, מנסה להציג את עצמו באופן מוגזם או משקיע מאמצים רבים בלכידת תמונות מושקעות—כל אלו עלולים להוות סימנים מקדימים לבעיות ביחסים עם אחרים. כך למשל, מי ששואף להיראות מושלם בכל צילומים, עלול להקל ראש בערכים של כנות, פתיחות ואמפתיה, ולהתמקד יותר בתמונה המושלמת מאשר באינטימיות ובקשראות אמיתיות.
